אחריותו של מנהל חברה בגין פעילויותיה

ידוע כי חברה רשומה היא אישיות משפטית עצמאית, נפרדת ממנהליה ו/או מבעלי מניותיה, ולפיכך כל מה שמחייב את החברה, אינו בהכרח מחייב גם את מנהלה. אמנם יש לבחון בנפרד ובמנותק זה מזה את פעילות החברה ואת פעילות מנהלה לצורך קביעת האחריות, אך לא נמנעת חפיפה בין השניים, חלקית או מלאה. חברות בניה רבות קמות ונופלות, בין בגלל קשיים כלכליים ובין כתוצאה מהחלטות מודעות של המנהלים, ודווקא בתחום התכנון והבניה יש חשיבות רבה למידת האחריות של מנהל החברה בגין פעילות החברה מול הדיירים להם נמכרו דירות. יש ותביעות בגין ליקויי תכנון ובניה מתמשכות שנים רבות לאחר מסירת הדירות למשתכנים, וכשמדובר בתביעות בסדר גודל מהותי העלול
להשפיע על החברה או על מנהלה, הרי ברור שקיים פיתוי גדול למנהל להתנתק מהחברה ו/או לרוקנה מנכסים כדי שבבוא עת פסק הדין, אם תחול בגינו חובת תשלום על החברה – זו כבר לא תהיה קיימת כלל. כמובן שהדברים לא אמורים לגבי כל חברת בניה, הא ראייה שיש חברות אמינות המתפקדות עשרות שנים והן עוסקות בבניית הארץ באמונה ובכשרון, אך כנגדן קיימות גם חברות פרטיות קיקיוניות המופיעות כפטריות אחר הגשם, ונעלמות מהנוף העסקי באותו קצב. בתי המשפט נדרשו לא אחת לסוגיית האחריות של מנהל החברה, ומיד ייאמר כי לא כל היעלמותה של חברה בע"מ היא בבחינת תרגיל, וכי יש כמובן מקרים רבים בהם מסיבות אובייקטיביות החברה נקלעת לקשיים כלכליים או אף מתפרקת. ראשית ייאמר כי באופן כללי בתי המשפט ייטו להחמיר עם מנהלה של חברה פרטית בה המנהל הוא בעל המניות העיקרי, וכך נקבע בפסק דינו של השופט י' יעקובי שווילי בע"א 2678/02 בני חבה נגד אלי ג'אן ואחרים, בית המשפט השלום בחיפה, בהתייחסותו לגבי חברה פרטית: "ראוי להקל מעט בהאחזות בקרנות המזבח של עקרון ההפרדה בין אישיות החברה ואישיות האורגן, וזה להבדיל מחברה ציבורית." ציטוט זה נכלל ברע"א 1146/04 בני חבה נגד אלי ג'אן ואח', בית המשפט העליון, שופט: אליקים רובינשטיין, פסק דין מיום כ"ד כסלו תשס"ה (07/12/04). על פי רע"א 1146/04 הנ"ל, ובהסתמך על פסיקות נוספות של ביהמ"ש העליון, ניתן ללמוד הלכה מהם התנאים להגברת אחריות מנהלה של חברה על פעילויותיה:
א. ציטוט מתוך ע"א 4612/95 מתתיהו נגד שטיל, פד"י נ"א (4) 769 (מעמוד 791):
"ציין בית המשפט בפרשת מתתיהו נ' שטיל (עמ' 791, השופט – כתארו אז – אור), כי השאלה מתי תקום חובת זהירות של נושא משרה בתאגיד כלפי צד שלישי, במסגרת התקשורת חוזית של התאגיד עם אותו צד שלישי, היא שאלה סבוכה אשר "עשויה לעורר שיקולי מדיניות הפועלים בכיוונים מנוגדים. מצד אחר, יש לכבד את הבחירה החוזית של הצדדים להתקשרות, אשר נושא המשרה אינו צד לה... מצד אחר, במקרים מסויימים עשויים להתעורר שיקולי מדיניות הפועלים בכיוון של הטלת אחריות אישית". שופט המיעוט בבית המשפט המחוזי ציטט דברים אלה, ואילו בחוות דעתו שלו הוסיף על כך אב בית הדין בדעת הרוב ציטוט בדבר הצורך בבדיקה עובדתית האם "פעילותם של המנהלים בהתקשרות האמורה חרגה מפעולתם השגרתית כמנהלים בחברה, באופן שמטיל עליהם חובת זהירות אישית."
כאשר פעילות המנהל חורגת מהשגרה של תפקידו כמנהל החברה, באופן שמטיל עליו חובת זהירות אישית – ייטה הדין לחייבו באחריות אישית על פעילות החברה.
ב. ציטוט מתוך ע"א 7130/01 סולל בונה נ' תנעמי פד"י נ"ח (1) 1 (מעמוד 22):
"בע"א 7130 סולל בונה נ' תנעמי (פ"ד נח (1) 1, 22), נפסק (מפי השופט טירקל), כי "מושכלות ראשונים הם כי האורגן אחראי אישית למעשיו שלו, והתאגיד אחראי אישית למעשה האורגן, וכל אחד מהם אישיות משפטית נפרדת מרעותה..." באותו מקרה נדונו יחסים בין חברה לאורגניה, ונאמר, בין השאר, כי אין מקום להביא לכך ש"תורת האורגנים, שנוצרה כדי לפתוח פתח להטלת אחריות על החברה, תהיה לה למגן." לאמור, היווסדה של חברה בע"מ לא מקנה חסינות אוטומטית ומוחלטת לפעילות מנהלה, ופעילותו תיבחן בנפרד ולגופו של עניין על אף היותו "רק" המנהל של החברה בע"מ.
ג. ציטוט מתוך ע"א 2273/02 פסל בע"מ נ' חברת העובדים השיתופית הכללית בא"י בע"מ פד"י נ"ח (2) 36, (מעמוד 42):
"בפרשת פסל נקבע (בעמ' 42) מפי השופטת חיות כי "הכלל הרווח במשפטנו הוא, כי התאגיד, כאישיות משפטית נפרדת, נושא באחריות לעוולות ואף לעבירות פליליות. אולם בכך אין כדי לשלול את האחריות האישית של בני האדם הפועלים בתאגיד..."
ד. ציטוט מתוך ת"א 124/82 גלוסקא ואח' נגד רוכוורגר – רוטמנש בע"מ ואח', בית המשפט המחוזי בתל אביב, שופט: מ' טלגם, לא פורסם, מובא בספר "תכנון דירה כחוק" מאת א' בןעזרא עמ' 213, ציטוט מעמ' 216: "בקביעת חבותה החוזית של החברה לא סגי במקרה דנן. הרוכשים תובעים את מנהל החברה (נתבע 2), בטענה שגם לו אחריות אישית לטיבו של הממכר שסופק להם. ההלכה הקובעת את אחריותו האישית של מנהל או אורגן אחר של החברה סוכמה ע"י כב' השופט מ' שמגר (כתוארו אז) בע"א 725/78 בריטיש קנדיאן בילדרס בע"מ ואחק נ' אורן ואח' (פד"י ל"ה חלק רביעי עמ' 253) בעמ' 259 מול האות ג': "אנו נדרשנו לשאלת אחריותו בנזיקין של המערער והבהרנו לעיל, כי עובדת היותו אורגן של חברה אינה מעלה ואינה מורידה לעניין זה. אם מעשיו ומחדליו עולים כדי עוולה אזרחית, תוטל עליו אחריות אישית בנזיקין. מאידך גיסא, לט תוטל על פלוני אחריות אישית בשל כך בלבד שבתוקף תפקידו בחברה הוא משמש כמנהלה וכאורגן שלה, אם לא הייתה לו מעורבות כלשהי בנעשים".
בע"א 451/66 (פד"י כ"א חלק ראשון 310, 316 מול האות ז') אומר בית המשפט: "הכלל הוא שאל חוזה לבניית בניין יש להוסיף מכללא שהבניין יוקם בצורה מקצועית, ויהיה ראוי למטרה שלשמה הוקם... נראה לי שתניה חוזית משתמעת זו, הנובעת מחובתו המקצועית של הבונה, כוחה יפה לשם קביעת רמת ההתנהגות הנדרשת ממנו בדרך כלל". מכאן ואילך ממשיך פסק הדין בתיאור מחדליו של הקבלן באופן אישי בפיקוח ובהיעדר ידע מקצועי. כל ההדגשות שבציטוטים לעיל אינן במקור. לסיכום ייאמר כי החברה לא יוצרת חסינות למנהלה אף כי ברור שהיא מהווה אישיות משפטית נפרדת ממנו. למנהל חברה פרטית יקשה להיאחז בטענה שבהיותו אישיות משפטית נפרדת הוא פטור מאחריות - קושי רב יותר מזה אשר בו נתון מנהל חברה ציבורית. גם מנהל חברה השתתף בפועל בפיקוח או בביצוע, במו"מ המוקדם ובכריתת החוזה, בהבטחות לדיירים, וכיוצא בזה כפי שמודגם בפסקי הדין לעיל, הרי צפוי שהוא יהיה גם אחראי אישית.

אודות כותב המאמר:
ד"ר אברהם בן עזרא - מהנדס יועץ, אתר: www.bizdex.co.il/evenpina 
מקור המאמר: reader - מאגר מאמרים במגוון תחומים לשימוש חופשי